<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ויצא</h1>
<h2>דף נב.</h2>
ויהי בבקר והנה היא לאה [בראשית כ"ט]. ותימה איך אירס יעקב את לאה הלא היו קידושי טעות כי היה סבור שהייתה רחל. וכ"ת קידש אותה בפעם שניה בקידושין גמורים, מ"מ בעילה הראשונה הייתה בעילת זנות. וגם אין לומר שקידש אותה בביאה, דהא לא נתכוין לקדשה וגם היה סבור שהיא רחל. ותו היאך כתב לה כתובה כי לא נכתבה כתובה אלא לשם רחל, נמצא שיעקב בא עליה בלא כתובה וקידושין. ואין לומר דאתפסה מטלטלין בכדי כתובה עד לאחר הנישואין, [כי למה הוצרך] לכך. וי"ל ע"כ כך היה המעשה דיעקב כתב כתובה בסתם כך, וזה לשונו "וכך אמר יעקב חתן דנן ללבן אחת מבנותיו איזו שתהיה לי לאינתו" וכו', וכן קידש בסתם ואמר "הרי את מקודשת לי מי שאת", כי ידע יעקב שלבן ירמה אותו ולא יוכל בשום פנים [לעשות אלא כך].
לא יעשה כן במקומנו לתת וגו' [בראשית כ"ט]. מכאן פסק שאין לשנות ממנהג המדינה.
